שחיקה בטיפול באדם אהוב – סימנים שחשוב לשים לב אליהם

כשאתם עסוקים בלתת את כל כולכם לאדם אהוב – אל תשכחו לשים לב גם לעצמכם

במאמר הזה נסקור את הסימנים הבולטים לשחיקה בקרב בני משפחה מטפלים, ונדבר על מה אפשר לעשות כבר עכשיו כדי לעצור, להתחזק – ולהמשיך ממקום טוב יותר.

מהי שחיקה של בני משפחה מטפלים?

הטיפול באדם אהוב מזדקן הוא אחד התפקידים האנושיים והמשמעותיים ביותר שיש – אבל גם מהתובעניים שבהם.
אלפי בני משפחה בישראל מעניקים טיפול יומיומי מתוך אהבה, מסירות ואחריות.

כשהטיפול הופך ל"מרכז החיים", קל מאוד להעלים עין מהמחיר שהוא גובה. ודווקא מתוך כוונות טובות – רבים מוצאים את עצמם נשחקים.

שחיקה (burnout) בקרב בני משפחה מטפלים היא תופעה מוכרת: תהליך הדרגתי שבו המטפל מאבד את היכולת להתמודד עם הדרישות, וחווה תשישות, רגשות שליליים, ולעיתים גם חוסר חיבור לעצמו או למטופל.
זה קורה במיוחד כאשר הטיפול ממושך, אינטנסיבי, או מלווה ברגשות מורכבים – אשמה, דאגה או תסכול.

השחיקה לא חייבת להיראות כמו התמוטטות. לפעמים היא מופיעה כסימנים קטנים – גופניים, רגשיים, התנהגותיים או חברתיים – שאם מתעלמים מהם, עלולים להחמיר.

איך אפשר לדעת אם אתם נשחקים?

קיימים כיום כלים מקצועיים שיכולים לעזור לכם להבין מה מצבכם.
אנשי מקצוע – מרפאות בעיסוק, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים – נעזרים בשאלונים פשוטים, שמכוונים את השיח ומסייעים בהערכת העומס והצורך בתמיכה.

הנה כמה דוגמאות לשאלות מתוך שאלוני ZARIT ו־Modified Caregiver Strain Index (MCSI)

  • האם את/ה מרגיש/ה שבגלל הזמן שאת/ה מקדיש/ה לטיפול – אין לך מספיק זמן לעצמך ? (ZARIT)
  • האם השינה שלך מופרעת, למשל כי האדם שבו את/ה מטפל/ת קם בלילה או מסתובב ? (MCSI)
  • האם את/ה מרגיש/ה מתוח/ה כשאת/ה נמצא/ת ליד בן/בת המשפחה ? (ZARIT)  
  • האם את/ה מרגיש/ה שבן/בת המשפחה משפיע/ה לרעה על הקשר שלך עם אחרים  (ZARIT)?
  • האם את/ה מרגיש/ה שאין לך מספיק כסף כדי לדאוג גם לו/לה וגם לעצמך? (ZARIT)

אם חלק מהשאלות מהדהדות בכם – זה סימן שדורש התבוננות.

בנוסף לכלים המקצועיים, ניתן גם לשים לב לסימנים נפוצים שמעידים על שחיקה.

9 סימנים שאסור להתעלם מהם:

לפי מדריך מקצועי מאת Cress (2017), אלו הסימנים השכיחים ביותר לשחיקה בקרב בני משפחה מטפלים:

  1. הפרעות שינה – חרדה, מחשבות מטרידות או טיפול לילי שמובילים לשינה לא מספקת ועייפות מצטברת
  2. מתחים בזוגיות – תחושת עומס שמביאה לריחוק, קונפליקטים או קושי לשתף
  3. פגיעה בעבודה או בהכנסה – הפחתת שעות, חופשות ללא תשלום או עזיבת משרות
  4. התנתקות חברתית – פחות קשרים עם חברים, פחות יציאות, תחושת בדידות
  5. דיכאון או תחושת חוסר אונים – במיוחד כשבן המשפחה עובר תהליך של ירידה קוגניטיבית או תפקודית
  6. רגשות אשם – על כך שאתם עייפים, על רצון ש"מישהו אחר יטפל", או על געגוע למה שהיה
  7. חרדה מתמשכת – דריכות, דאגה בלתי פוסקת, מחשבות של "מה אם…"
  8. תסמינים גופניים – כאבי גב, חולשה, ירידה בחיסוניות – הגוף מאותת
  9. תשישות כללית – גם כשישנים, לא נחים באמת. הגוף והנפש מותשים

(Cress, 2017. Signs of Caregiver Overload)

למה קשה לזהות את זה? כי זה קורה בהדרגה וכי אתם עסוקים כל הזמן במישהו אחר.
אבל חשוב לזכור: שחיקה לא נעלמת מעצמה – היא מצטברת. וככל שמזהים אותה מוקדם יותר – אפשר למנוע הידרדרות, להיעזר, ולשפר את איכות החיים שלכם ושל האדם שבו אתם מטפלים.

כשאתם מרגישים טוב יותר – גם הטיפול הופך מדויק, מאוזן ובריא יותר לשני הצדדים.

אז מה אפשר לעשות?

  1. מדברים – לא נשארים לבד
    גם כשנדמה לכם שאף אחד לא יבין, שיחה אחת יכולה לעשות הבדל.
    דברו עם חבר טוב, בן משפחה קרוב, קבוצה תומכת או איש מקצוע.
    עצם ההקשבה – בלי שיפוט, בלי עצות – יכולה לשחרר מתח, להפחית תחושת בדידות ולהחזיר תחושת שליטה.
  2. מציבים גבולות
    אתם לא יכולים לעשות הכול – ואף אחד לא אמור לצפות מכם לזה.
    למדו להבחין בין מה שאתם מסוגלים לעשות, למה שחורג מהיכולת שלכם.
    אפשר להתחיל במשפטים קטנים כמו "אני לא יכולה עכשיו", "רק בעוד שעה", "אני זקוק לעזרה בזה".
    זה לא אומר שאתם נוטשים – זה אומר שאתם שומרים על עצמכם כדי שתוכלו להמשיך.
  3. מפנים זמן לעצמכם
    לא צריך להתחיל מחופשה של שבוע. לפעמים מספיק חצי שעה ביום שבה אתם לא זמינים – לקפה, לספר, להליכה, או פשוט לשקט. הזמן הזה הוא מרכיב חיוני בבריאות שלכם – לא מותרות.
    הציבו אותו בלו״ז, כמו כל התחייבות אחרת – זו התחייבות לעצמכם.
  4. נעזרים באחרים
    אל תישאו את כל הנטל לבד. בדקו אילו שירותים זמינים לכם דרך הקהילה – עובדות סוציאליות, מתנדבים, מרכזי יום, עזרה בבית, קבוצות תמיכה. וגם במשפחה – לעיתים יש בני משפחה שיכולים ורוצים לעזור, אם רק נאפשר להם. שתפו אותם, חלקו אחריות, אפילו לדברים קטנים – זה יכול להקל משמעותית.
  5. לומדים להתמודד טוב יותר
    ידע וכלים עושים הבדל. כשאתם יודעים איך לגשת למטופל, איך להתמודד עם התנהגות שמאתגרת אתכם, איך לארגן את הטיפול כך שיתאים לכם – אתם פחות מתעייפים, פחות מתוסכלים, ויותר מצליחים לשמור על מערכת יחסים טובה לאורך זמן. לא הכל צריך ללמוד לבד – יש קורסים, סדנאות ואנשים שרוצים לעזור.

ואנחנו כאן בדיוק בשביל זה

בקשישא – בית הספר לעולמות הזקנה לבני משפחה מטפלים, אנחנו מציעים ידע, כלים וליווי –
כדי לעזור לכם לטפל טוב יותר, ולא לשכוח את עצמכם בדרך.

בקרוב יעלו באתר שלנו:
סדנאות קצרות ופרקטיות לבני משפחה מטפלים, הרצאות מוקלטות, קבוצות תמיכה

כשלא נשחקים – כולם מרוויחים. בואו ללמוד איך עושים את זה.