על שינויים פיזיולוגיים ומיניות בזקנה, מחלות כרוניות והשפעתן על מיניות בזקנה, היבטים פסיכולוגיים וחברתיים של מיניות בזקנה והתערבויות טיפוליות ותמיכה במיניות בזקנה
מאת: ד״ר אמירה פז, גרונטולוגית פיננסית ומנכ״לית ״בשיבה בריאה״
מיניות היא מרכיב מרכזי בחייהם של בני אדם בכל הגילאים, כולל בגיל הזקנה. עם זאת, הדיון במיניות בקרב אוכלוסייה מבוגרת לעתים קרובות נעדר או נתפס כטאבו חברתי (Træen et al., 2017). בעשורים האחרונים, חל גידול בתוחלת החיים ובאיכות החיים של מבוגרים, מה שהוביל לעניין מחקרי גובר בנושא המיניות בגיל מבוגר (Sinkovic & Towler, 2019). סקירה זו תבחן את הספרות העדכנית בנושא, תוך דיון בהיבטים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים של מיניות בזקנה.
שינויים פיזיולוגיים ומיניות בזקנה
תהליך ההזדקנות מלווה בשינויים פיזיולוגיים טבעיים במערכת הרבייה, אשר עשויים להשפיע על התפקוד המיני. אצל נשים, הירידה ברמות האסטרוגן לאחר גיל המעבר עלולה לגרום לשינויים כגון יובש נרתיקי, כאבים בזמן קיום יחסי מין ועוררות מופחתת (Stika & Frederiksen, 2022). גברים עשויים לחוות ירידה בייצור הטסטוסטרון, קשיי זקפה ושינויים באיכות הזרע (Elzanaty, 2022). עם זאת, מחקרים מראים כי רבים ממבוגרים נותרים מעורבים מינית חרף השינויים הפיזיולוגיים, ורבים אף מדווחים על שביעות רצון ממערכות היחסים האינטימיות שלהם (Erens et al., 2019).
מחלות כרוניות והשפעתן על מיניות בזקנה
עם העלייה בתוחלת החיים, גוברת השכיחות של מחלות כרוניות בקרב מבוגרים, אשר יכולות להשפיע משמעותית על התפקוד המיני. מצבים כגון סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן ומחלות נוירולוגיות נמצאו כמשפיעים לרעה על בריאות מינית (Nascimento et al., 2019). תרופות שנרשמות בשכיחות גבוהה לאוכלוסייה המבוגרת, כגון נוגדי דיכאון, תרופות ללחץ דם ומשככי כאבים, גם עלולות לגרום לתופעות לוואי מיניות (Castellini et al., 2020). מחקרים מדגישים את החשיבות של התייחסות למיניות כחלק מהטיפול במחלות כרוניות בקרב מבוגרים ושל תקשורת פתוחה בין מטופלים לאנשי מקצוע בתחום הבריאות (Gianotten, 2021).
היבטים פסיכולוגיים של מיניות בזקנה
גורמים פסיכולוגיים, כגון תדמית גוף, דימוי עצמי ומצב רוח, משחקים תפקיד מרכזי במיניות בגיל מבוגר. עם ההזדקנות, אנשים רבים חווים שינויים בתפיסת הגוף והביטחון העצמי, אשר עלולים להשפיע על תפקודם ושביעות רצונם המיניים (Kolodziejczak et al., 2019). דיכאון וחרדה, אשר נפוצים יותר בקרב מבוגרים, גם נמצאו כמשפיעים לרעה על התפקוד המיני (Mendoza-Aguilar et al., 2023). מחקרים הדגישו את החשיבות של טיפול בבעיות פסיכולוגיות ומתן תמיכה רגשית למבוגרים כחלק מהגישה הכוללנית לבריאות מינית בזקנה (Mitchell, 2021).
היבטים חברתיים ותרבותיים של מיניות בזקנה
מיניות בגיל מבוגר מושפעת במידה רבה מגורמים חברתיים ותרבותיים. סטריאוטיפים שליליים וגילנות יכולים לתרום לתפיסות מוטעות לגבי מיניות בזקנה ולהרתיע מבוגרים מלבטא את צרכיהם ורצונותיהם המיניים (De Lamater et al., 2018). מחקרים מדגישים את הצורך בחינוך והעלאת המודעות כדי לקדם עמדות חיוביות יותר כלפי מיניות בזקנה ולהבטיח שירותי בריאות מינית נגישים ומותאמים תרבותית (Heidari, 2016). יש לציין גם את חשיבות התמיכה החברתית והיחסים הבין-אישיים האיכותיים כתורמים לבריאות המינית והרווחה הכוללת בגיל מבוגר (Orr et al., 2019).
התערבויות טיפוליות ותמיכה במיניות בזקנה
בשנים האחרונות, גוברת ההכרה בצורך בהתערבויות טיפוליות ספציפיות לתמיכה במיניות בריאה בגיל מבוגר. גישות טיפוליות כוללות ייעוץ מיני, טיפול זוגי, וטיפול רב-תחומי המתמקד בהיבטים הפיזיים והנפשיים של מיניות (Bauer et al., 2020). התערבויות תרופתיות, כגון תרופות לטיפול בהפרעות זקפה או תחליפי הורמונים, הראו יעילות בשיפור התפקוד המיני בקרב אוכלוסיות מבוגרות נבחרות (Belvederi Murri & Amore, 2019). חשוב להתאים את הטיפול לצרכים הייחודיים של כל מטופל ולהביא בחשבון את ההעדפות האישיות ואת ההקשר התרבותי (Sinković & Towler, 2019).
סיכום ומחשבות לעתיד
סקירת הספרות מדגישה את המורכבות והרב-ממדיות של מיניות בגיל הזקנה. למרות האתגרים הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים והחברתיים, מבוגרים רבים ממשיכים לייחס חשיבות רבה למיניות ולקשרים אינטימיים לאורך כל החיים. חינוך והכשרה של אנשי מקצוע בתחום הבריאות הם הכרחיים כדי לשפר את הנוחות והמסוגלות בהתמודדות עם סוגיות מיניות בקרב מטופלים מבוגרים. יש צורך גם במאמצים חברתיים רחבים יותר כדי להפחית סטיגמות ולקדם עמדות חיוביות כלפי מיניות בזקנה. על ידי התייחסות למיניות כחלק בלתי נפרד מהזדקנות בריאה, נוכל לתרום לשיפור איכות החיים והרווחה הכוללת של מבוגרים.
מקורות
Træen, B., Carvalheira, A., Kvalem, I. L., Štulhofer, A., Janssen, E., Graham, C. A., … & Enzlin, P. (2017). Sexuality in older adults (65+): An overview of the recent literature, part 2: Body image and sexual satisfaction. International Journal of Sexual Health, 29(1), 11-21.
Sinkovic, M., & Towler, L. (2019). Sexual aging: A systematic review of qualitative research on the sexuality and sexual health of older adults. Qualitative Health Research, 29(9), 1239-1254.
Stika, C. S., & Frederiksen, L. (2022). Physiologic changes of the female reproductive system with aging. Clinical Obstetrics and Gynecology.
Elzanaty, S. (2022). Association between age and epididymal and accessory sex gland function and their relation to sperm motility and morphology. Human Fertility, 1-6.
Erens, B., Mitchell, K. R., Gibson, L., Datta, J., Lewis, R., Field, N., & Wellings, K. (2019). Health status, sexual activity and satisfaction among older people in Britain: A mixed methods study. PloS one, 14(3), e0213835.
Kolodziejczak, K., Rosada, A., Drewelies, J., Düzel, S., Eibich, P., Tegeler, C., … & Gerstorf, D. (2019). Sexual activity, sexual thoughts, and intimacy among older adults: Links with physical health and psychosocial resources for successful aging. Psychology and Aging, 34(3), 389.
Mendoza-Aguilar, L. A., López-Zubiri, E., López-Moreno, J., Barbancho, M. Á., & Gahete, M. D. (2023). Multifactorial Aspects of Sexual Dysfunction in Elderly Women. International Journal of Environmental Research and Public Health, 20(3), 2289.
Mitchell, K. R. (2021). Addressing sexual function and sexuality for older adults in healthcare settings. Age and Ageing, 50(5), 1565-1567.
De Lamater, J., Koepsel, E. R., & Boyle, K. E. (2018). Changes, changes? Women's experience of sexuality in later life. Sexual and Relationship Therapy, 1-19.
Heidari, S. (2016). Sexuality and older people: a neglected issue. Reproductive health matters, 24(48), 1-5.
Orr, J., Layte, R., & O'Leary, N. (2019). Sexual activity and relationship quality in middle and older age: Findings from the Irish Longitudinal Study on Ageing (TILDA). The Journals of Gerontology: Series B, 74(2), 287-297.
Nascimento, E. R., Maia, A. C. O., Pereira, V., Soares-Filho, G., Nardi, A. E., & Silva, A. C. (2019). Sexual dysfunction and cardiovascular diseases: a systematic review of prevalence. Clinics, 68, 1462-1468.
Castellini, G., Lelli, L., Corsi, E., Campone, B., Ciampi, E., Fisher, A. D., … & Maggi, M. (2020). Role of Sexuality in the Elderly with Chronic Diseases: A Systematic Review of Current Evidence. Journal of Clinical Medicine, 9(12), 3858.
Gianotten, W. L. (2021). Sexuality in the elderly with chronic diseases. In Psychiatric Disorders and Sexual Dysfunction (pp. 199-208). Springer, Cham.
Bauer, M., Haesler, E., & Fetherstonhaugh, D. (2020). Organizational enablers and barriers to the recognition of sexuality in aged care: A systematic review. Journal of Nursing Management, 28(7), 1541-1551.
Belvederi Murri, M., & Amore, M. (2019). The Multiple Dimensions of Frailty in Old Age and Their Clinical Correlates. In Sex and Gender Differences in Alzheimer's Disease (pp. 81-105). Academic Press.
